Wednesday, September 14, 2016

Handout for today / tomorrow daf Yomi (Bava Kamma 106-107)





























































1) Peshat: paragraph 1 about kesef and keilim, paragraph 2 about animals. Interjection of al kol devar pesha is general statement about person lying in court with a claim which would exempt. Paragraph 3 about shoel and sachir.

2) Derash: paragraph 1 about shomer chinam, paragraph 2 about shomer sachar.

3) Ambiguity: Im yimatzei haganav in [6] as either (A) if the actual outside thief be found, or (B) if he be found to be the ganav.

4) Ambiguity: venikrav baal habayit el haelohim in [7] as just coming to court and denying, or an oath as in pasuk [10].

5) Rav: Based on pasuk [10], once the owners accept his oath, he is exempt from swearing, even if witnesses come later.

6) Rabbi Yochanan: Based on pasuk [6] about ganav and pasuk [7-8] about toen taanat ganav, that he pays double, that both have all the laws of ganav, including 4X and 5X. But consider ambiguity of (3)? Ganav vs. HaGanav in [6] includes actual ganav as well.

7) Rabbi Yochanan: Aveida in pasuk [8] refers to falsely claiming theft on a lost article.

8) Rabbi Yochanan, Rami bar Yechezkel: Ki hu zeh in pasuk [8] introduces modeh bemiktzat on falsely claiming theft.



9) R’ Chiya bar Yosef: Eruv parshiyot of parts of [8] to below, pasuk [24]. (Consider how in peshat, it is an interjection about several cases.)

10) Rava: Go through each of three paragraphs. Explicit in p1, link of ki yitan from p1 to p2, conjunctive in p3. Sachir mentioned in p3, [14], pasuk but falls under p1 or p2.


11) R’ Chiya bar Yosef: In pasuk [7], im lo shalach. On peshat level, im means she-, the contents of the oath. Shalach yado literally is that he isn’t stealing it now. But interpret to mean “misappropriation”, either using it beyond scope of his shemirah (hanaah) or that he stole it [took some action earlier with intent to keep it, prior to this oath], or ate it, and only then is there kefel. Rabbi Yochanan disagrees ambiguously (excludes or allows). Rav Sheshet excludes from kefel (im as if, or it is an additional oath to the literal one but not carrying kefel).

Bava Kamma 106a:
אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום ונשבע ובאו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבלו בעלים שבועה שוב אין משלמין ממון

Yerushalmi Shevuot 7:1
דף לג, א פרק ז הלכה א משנה  כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין...
דף לג, ב פרק ז הלכה א גמרא  ממשמע שנאמר שבועת ה' תהיה בין שניהם אין אנו יודעין שאם לא ישבע ישלם מה ת"ל ולקח בעליו ולא ישלם אלא מכיון שקיבלו בעלים שבועה הוא פטור מלשלם.
רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי ולמה לי כרבי מאיר אפילו כרבנן.  לא א"ר אסי בשם רבי יוחנן דברי רבי מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן ולקח בעליו ולא ישלם הא אם לא ישבע ישלם.  תני רבי חייה מתנה שומר חנם ושומר שכר להיות כשואל.  א"ר חנינה הכל מודין בלשון תורה ממשמע לאו אתה שומע הין מה פליגין בלשון בני אדם.  

Bavli Shevuot 7:1
דף מה, א גמרא  כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין מנלן דאמר קרא (שמות כב) ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם לו שבועה:

The Yerushalmi’s derasha seems parallel to that of Rav, but it used by Yerushalmi to show that it is always the nitba rather than tovea who swears to excuse himself. Consider how the gemara redirects the pasuk of Rav towards this end, using the same language as the Bavli.

Wednesday, September 07, 2016

Prep for tomorrow’s daf Yomi shiur in Bava Kamma 99b bottom - 100b

Prep for tomorrow’s daf Yomi shiur in Bava Kamma 99b bottom - 100b
Tosefta Bava Kamma 10:4
(Rabbi Chiyya) - because he authored Tosefta, so it pays to see what he holds, given that there was an incident involving him.

נגר שקבע מסמר בשידה בתיבה ובמגדל ונשבר חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר
נתן לחרש לעשות לו כסא ועשה לו ספסל ספסל ועשה לו כסא יד הבעלים על העליונה דברי רבי יהודה ר"מ אומר נותן לו דמי עציו
מודה ר"מ לר' יהודה שאם נותן לחרש לעשות לו כסא נאה ועשה לו כעור ספסל נאה ועשה לו כעור שיד הבעלים על העליונה.

והמוליך חטין לטחון ולא לתתן ועשאן מורסן וסובין קמח לנחתום ועשאו פת נפולין בשר לטבח והקדיחו חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר רשב"ג אומר נותן לו דמי בושתו ובושת אורחיו.
המוסר בהמתו לטבח ונבלה אומן פטור הדיוט חייב ונושא שכר בין זה ובין זה חייב.
המראה דינר לשולחני ונמצא רע חייב לשלם מפני שהוא כנושא שכר.


Note: Look at Mishna which led off with אומנין and discuss the ambiguity of the term - uman as opposed to hired laborer (as e.g. Rav Assi), uman as someone who takes pay (chinam vs. nosei sachar), uman as someone who is an expert (and therefore either is not guilty of malpractice, or else someone who should be responsible since people rely on him), someone who is a real expert (like the expert slaughterers of Tzipori or perhaps Dancho and Issar).

Friday, August 26, 2016

Bava Kamma 86-87: Some thoughts on derashot

Bava Kamma 86-87:

1) On 86b, the Mishna:
מתני' המבייש את הערום המבייש את הסומא והמבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת עד שיהא מתכוין:

The Bach emends the text of the Mishna, saying there is a derasha at the very end, matching the one in the previous amud, where it stated:

דכתיב (דברים יט, יא) וארב לו וקם עליו עד שיתכוון לו בושת נמי עד דמיכוין ליה דכתיב (דברים כה, יא) ושלחה ידה והחזיקה במבושיו עד שיתכוון לו

According to Rashi, the derasha is on the word bimvushav, specifically his, parallel to vearav lo, specifically him.

נתכוון לבייש את זה כו' פטור - מדשמעינן ליה לר' שמעון גבי קטלא באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עט:) נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור הכא נמי לא שנא דטעמא דהתם משום וארב לו הכא נמי כתיב במבושיו:

Tosafot wonders what the Rabanan of Rabbi Shimon would do with that word bimvushav:

עד שיתכוין לו. וא"ת לרבנן במבושיו מאי דרשי ביה ושמא מבעי ליה לשום דרשה:

I would suggest that we should ignore the parallel the gemara makes to ve’arav lo and instead focus on the words veshilcha yadah, which was after all included in the quote of the pasuk. Yes, it is idiomatic, but the point of “sending forth a hand” is to indicate intent and deliberateness. For example, by the Akeida, וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו.

2) Also on 86b:

המבייש את הסומא וכו': מתניתין דלא כר' יהודה
See Rashi and Tosafot, that the derivation has to be based not on hamevayesh et hasuma but rather וישן שבייש פטור.

סומא אין לו בושת. דסומא שבייש פטור אבל המבייש את הסומא חייב דהא לא משתמע מעיניך שיהא פטור וכן משמע מתוך פירוש הקונטרס דפי' דדייק מתניתין דלא כרבי יהודה מדלא קתני סומא שבייש פטור כדקתני ישן שבייש פטור משמע דלא מצי דייק מדקתני המבייש את הסומא חייב דמודה רבי יהודה דמבייש את הסומא חייב:

If this is so, the citation is misleading. I would note that the text between the two dots which cite the Mishna and thus fix what gemara goes on what part of the Mishna is really late, from the time of the Geonim.

3) Also on 86b, there is a dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda about a blind accidental murderer:

דתניא (במדבר לה, כג) בלא ראות פרט לסומא דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר לרבות את הסומא מ"ט דר' יהודה אמר לך (דברים יט, ה) ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים ואפי' סומא כתב רחמנא בלא ראות למעוטי ור' מאיר כתב רחמנא בלא ראות למעוטי וכתב רחמנא (דברים יט, ד) בבלי דעת למעוטי הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ור' יהודה ההוא בבלי דעת פרט למתכוין הוא דאתא חייבי מיתות ב"ד אתיא רוצח רוצח מחייבי גליות חייבי מלקיות אתיא רשע רשע מחייבי מיתות בית דין תניא אידך ר' יהודה אומר סומא אין לו בושת...

All of these derashot are the attempts by the setama degemara to make Rabbi Yehuda and Rabbi Meir work. They are not direct citations of derashot from these Tanaaim. And there is the characteristic systematic nature of analysis in play.

I would suggest that the derashot are much simpler. The pasukim in Bemidbar 35 read:


כב  וְאִם-בְּפֶתַע בְּלֹא-אֵיבָה, הֲדָפוֹ, אוֹ-הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל-כְּלִי, בְּלֹא צְדִיָּה.
22 But if he thrust him suddenly without enmity, or hurled upon him any thing without lying in wait,
כג  אוֹ בְכָל-אֶבֶן אֲשֶׁר-יָמוּת בָּהּ, בְּלֹא רְאוֹת, וַיַּפֵּל עָלָיו, וַיָּמֹת--וְהוּא לֹא-אוֹיֵב לוֹ, וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ.
23 or with any stone, whereby a man may die, seeing him not, and cast it upon him, so that he died, and he was not his enemy, neither sought his harm;
כד  וְשָׁפְטוּ, הָעֵדָה, בֵּין הַמַּכֶּה, וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם--עַל הַמִּשְׁפָּטִים, הָאֵלֶּה.
24 then the congregation shall judge between the smiter and the avenger of blood according to these ordinances;

Where it says בְּלֹא רְאוֹת, where he didn’t see, for Rabbi Yehuda this functions as a miut, meaning that usually he could see, because he is capable of seeing, but in this particular case he didn’t happen to see. Thus we exclude the blind man. For Rabbi Meir, note that it says בְּלֹא רְאוֹת, that he did not see. This can function as a ribuy to include any case where he did not see, including someone who is blind.

4) The Mishna on Bava Kamma 87a confuses me:

העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורין אבל משלמין לאחר זמן נתגרשה האשה נשתחרר העבד חייבין לשלם

It states that a wife is exempt from paying. Rashi explains that the slave and the wife don’t have their own assets from which to pay, and so are exempt from paying at the time. But if she gets divorced, then she would pay.

Doesn’t this go against the pesukim of a woman who seizes a man’s testicles in Devarim 25:12?

יא  כִּי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו, וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד, לְהַצִּיל אֶת-אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ; וְשָׁלְחָה יָדָהּ, וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.
11 When men strive together one with another, and the wife of the one draweth near to deliver her husband out of the hand of him that smiteth him, and putteth forth her hand, and taketh him by the secrets;
יב  וְקַצֹּתָה, אֶת-כַּפָּהּ:  לֹא תָחוֹס, עֵינֶךָ.  {ס}
12 then thou shalt cut off her hand, thine eye shall have no pity. {S}

Chazal interpret that this refers to a monetary payment, for boshet. And she is the wife of one of the two men who are fighting!

LinkWithin

Blog Widget by LinkWithin